ביוני 2012 נכנס לתוקפו "החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011".

מטרתו של החוק הינו לשפר ולייעל את האכיפה כנגד מעסיקים באופן כללי ועל המנכ"ל המעסיק באופן פרטני ומחייב אותם לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הוראת דיני העבודה בידי המעסיק.

להלן עיקרי החוק:
פרק ב' מגדיר את העיצומים שיכולים להיות מוטלים על המעסיק או המנכ"ל והסכומים יכולים לנוע בין 5,050 ש"ח להפרה (לחודש לכל עובד) ועד 35,380 ש"ח (לחודש לכל עובד).

יחודו של החוק שהוא מטיל אחריות ישירה גם על מזמין השירות וגם על המנכ"ל של מזמין השירות באופן ישיר.

סעיף 16 לחוק מטיל עיצומים על מזמין השירות בהתאם לפרק ב' לחוק.

פרק ג' מגדיר שעל מזמין השירותים הבאים תוטל האחריות:

1. שמירה ואבטחה;
2 ניקיון;
3. הסעדה, אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות.

וכל זאת בהתקיים התנאים הבאים:

1. השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות; לעניין זה אחת היא אם השירות ניתן בידי עובדים המועסקים בידי אותו קבלן או קבלנים שונים;
2. השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף;
3. נמסרה הודעה למזמין השירות, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור –
3.1. העובד דרש מהקבלן, בכתב, למלא את החובה, ומסר למזמין השירות הודעה בכתב ולפיה מסר לקבלן את הדרישה האמורה;
3.2. מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה בכתב, כי יש לו מידע ולפיו הקבלן לא מילא את החובה כלפי עובדו.

בנוסף, פרק ד' לחוק מגדיר אחריות פלילית על מזמין השירות ומנכ"ל מזמין השירות במידה ולא נקטו בהליכים מספקים, במידה ונמצאו ליקויים בהעסקת העובדים המועסקים בחצר עסקם ע"י המעסיק.

אם כך מה צריך לעשות המנכ"ל או המזמין על מנת להגן על עצמו?

סעיף 27 מגדיר את ההגנות

בתובענה אזרחית בשל הפרת חובה החלה על מזמין שירות לפי הוראות סעיף 25, תהא זו טובה למזמין השירות אם הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) הפרת החובה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענהף
(2) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו', ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב;
(3) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, לפי הוראות פרק ו', ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.

כפי שניתן להבין מסעיף 27, במידה ומזמין השירות ו\או מנכ"ל המעסיק הסתמכו על בדיקות תקופתיות שנערכו ע"י בודק שכר מוסמך, תהיה זאת ההגנה הטובה ביותר עבורם.

מה זה בודק שכר?

תפקידו העיקרי של "בודק שכר מוסמך" הינו לערוך בדיקות תקופתיות כדי לוודא את התאמת תנאי העבודה והשכר של העובדים למשפט העבודה בישראל ולגלות חריגים והפרת זכויות עבודה. לכן, מוטלת על כתפיו של בודק שכר מוסמך אחריות עצומה לאור העובדה שהחוק להגרת אכיפה מעניק משקל רב להסתמכות על הדוחות התקופתיים של בודק השכר, הן בהיבט של מזמין השירות והן בהיבט של המעסיק.

אברהם, עזרא, זנדברג ושות' רו"ח, הינו בין המשרדים בעלי הוותק והניסיון בתחום ביצוע בדיקות תקופתיות לעובדי קבלן.

לרשות אברהם, עזרא, זנדברג ושות' רו"ח עומד צוות של בודקי שכר מוסמכים בעלי ידע, ניסיון ומומחיות בתחום בדיקות השכר.

נשמח לייעץ באופן ספציפי בנושא.